<h1>המנהיג הלכ' פסח</h1>
<h2>דף יא.</h2>
ומנהג בכמה מקומות שאין נועלין החדרים שישני' בהן בלילי הפסח, כי בניסן נגאלו ובניסן אנו עתידין ליגאל, דכתי' ליל שמורי' הוא ליי', לילה המשומר ובא מששת ימי בראשית ואם יבוא אליהו ימצא הבית פתוח ויצא לקראתו מהרה ואנו מאמיני' בזה ובשכר זאת האמנה ניגאל בעה"ו ובמהרה בימינו אמן, ויש סמך לדבר זה בכתובו' פ' הנושא את האשה בירושל' [פי"ב ה"ג] ר' ירמיה מפקד אלבשוני חיורין חפותין אלבשוני דגרסי (יכון) [יהבון] מסאני ברגלי וחוטרא בידי (ויחבוט) [ויהבוני] על(אי) [א]סרטא אין אתא משיחא בהא מעתד, ויש באמנה זו שכר גדול. ובמכילתא, [בשלח] גדולה האמנה לפי מי שאמ' והיה העולם, שבשכר האמנה שהאמינו ישראל שרתה עליהם רוח הקודש ואמרו שירה שנ' ויאמינו ביי' ובמשה עבדו, מיד אז ישיר משה ובני ישראל, ר' נחמיה אמ' כל המקבל מצוה אחת באמנה כדי הוא שתשרה עליו שכינה או רוח הקודש, וכן אתה מוצא שלא ירש אברהם אבינו ע"ה העולם הזה והעולם הבא אלא בשכר אמונה שהאמין ביי' שנ' והאין ביי', וכן אתה מוצא שלא נגאלו אבותי' ממצרים אלא בשכר אמנה שהאמינו, שנ' ויאמן העם וגו', וכן אתה מוצא שאין הגליות עתידות להגאל אלא בשביל אמנה שיאמינו, שנ' תשורי מראש אמנה, וכתי' וארשתיך לי באמונה וגו', במגילת סתרי' מבואר.
